איך מגדירים גבולות ברורים סביב מסכים?
ואיך מקנים הרגלים בריאים לחיים עם מסכים?
סדרת מסכים של 3 מאמרים, בואו נתחיל.
מסכים חלק א׳ | 2 דברים שכדאי לדעת
בגישה היקשרותית: פסיכולוגיה התפתחותית על בסיס מדעי מוח, בתחום הרגש.
“כבו מסך להיום”, “די עם המסך כבר” – מוכר? מעבר להיותו מתיש, וחבלן רציני של מערכות יחסים, המאבק מול מסכים הוא הרבה פעמים קרב אבוד מראש, במיוחד ככל שהילד מתבגר. זה קורה בגלל האלמנט הממכר של המסך, אינסטינקט הרצון הנגדי שמתעורר אצל הילד כדי להגן על עצמו מפני כפייה, החיפוש אחר שייכות לקבוצת-השווים, ועוד. באה פסיכולוגיה התפתחותית-היקשרותית ואומרת: סטופ! די להילחם בתחנות רוח. די לחרב את ההרמוניה בבית על הדרך, שלא לדבר על הקשר ארוך-הטווח עם הילד.
במקום לחפש איך לצמצם, להוריד, להפחית מסך, נחפש מה כן.
מהם הדברים שנוכל להכניס פנימה להזנת הצרכים ההיקשרותיים של הילד? שיאפשרו מנוחה רגשית, משחק חופשי אמיתי, העמקה של ההיקשרות ומערכות היחסים התומכות שיש לו בחיים? איפה זה יקרה, אם לא בתוך ההיקשרות, הקשר הקרוב איתנו? הילד שלנו זקוק בכל גיל להזנה מתמדת של הצרכים האוניברסליים הרגשיים שלו. בשורש החושי, ההידמות, ובעיקר השורשים העמוקים יותר של שייכות, משמעות, אהבה בלתי-תלויה, והצורך להיות מוכר וידוע (כאן תוכלו לקרוא על שורשי ההיקשרות).
הכתובת לכך לא יכולה להיות קבוצת השווים או החברים של הילד, זו אפילו סכנה של ממש (והבעיה הכי גדולה בחברה שלנו כיום, אבל זה למאמר אחר), אלא אנחנו. זה עלינו לספק מענה ולחשוב איך אנחנו נמצאים שם. למרות ודווקא כי זה מאתגר, זו לא אופציה לוותר.
איך למשל? כל מה שעובד טוב לך ולמשפחה שלך.
טיול בים, גלידה בחוץ, הליכה בפארק / בשכונה, סיבוב באופניים, קפיצה משותפת למאפיה, טיול עם הכלב, ארוחת שישי. בבית: משחקי קלפים, משחקי קופסא, סבבים של “שיא ושפל” מהיום שהיה, סבב הודיה (אנחנו התחלנו בגיל שנתיים, האפקט מדהים!), סבב שבחים, עריכת השולחן או אפיה משותפת, למידה של משהו חדש ביחד, שיתוף של משהו שריגש או עצבן אותי היום במשרד. אם קשה להתחיל בבת אחת אז אפשר בנגיעות, במיוחד עם ילדים גדולים יותר. כמה דקות של שיחה במטבח תוך כדי סידור הקניות מהסופר, רהיט חדש של איקאה שנרכיב ביחד. כך, במקום להתמקד במה שלא רצוי, המסך, נתמקד במה כן אפשר להכניס לתוך הוואקום שהמסך ממלא.
יצא לך לתהות מה מראש מוביל את הילד למסך? למה הילד כל כך נמשך אליו? בניגוד למה שהורים רבים חושבים, שיעמום זה לא הצורך העמוק שנמצא שם. גם לא מנוחה, הנאה, בידור או כיף. מה שמוביל אותנו למאמר הבא.
בינתיים כדאי לחשוב מה אפשר להוסיף אצלכם בבית, כדי להסיט קצת את הפוקוס מהמסך.
נתראה בחלק השני של היקשרות ומסכים. ואם תרצו ליישם אצלכם בבית, בואו נעשה את זה ביחד בליווי אישי בזום.
דניאל 
